הכרית האורטופדית של Lumo

אם אתם הורים לילדים צעירים, אתם כנראה מכירים את זה מקרוב: הילד מול הטלוויזיה או הטאבלט — ובהתחלה זה אפילו מרגיש נוח. הוא עסוק, לכם יש רגע לנשום, והכול נראה בסדר.

אבל לאט לאט מתחילים לשים לב למשהו אחר.

הוא פחות משחק.

פחות מדבר.

פחות מתעניין במה שקורה סביבו.

וכל דבר שלא קשור למסך פשוט לא מצליח לתפוס אותו.

וזה בדיוק מה שהופך את המסך לכל כך מתסכל — הוא שואב את הילד פנימה, כאילו שום דבר אחר כבר לא מעניין אותו.

ופה נכנסת Zuzu.

במקום לנסות “לנתק” את הילד בכוח, Zuzu נותנת לו משהו אחר שבאמת מצליח לתפוס את תשומת הלב שלו. היא מדברת, חוזרת אחריו, שרה ומגיבה אליו — ופתאום הילד עוזב את המסך לבד, צוחק, מדבר ומשחק.

זה מרגיש כמעט כמו קסם:

רגע אחד הוא שקוע במסך, ורגע אחר כך הוא עסוק בבובה שמגיבה אליו ומחזירה אותו למשחק אמיתי.

במקום עוד סרטון ועוד גלילה — Zuzu יוצרת רגעים של צחוק, תגובה, דמיון ונוכחות.